רש"ש על שבת ל״ה

1 גמרא אע"פ שיש להם שולים. מלות אע"פ ט"ס כמ"ש בעירובין יד ב ע"ש:

2 שם פנים המאדימין אהמ"ז. ק"ל אם מלות פ"מ מאדימים כולמו המה תואר לרוח מערבי. א"כ חסר הנשוא והוא יאדימו ואם פמ"ז לבדם המה תואר לרוח מערבי ע"ש שמשפיע למזרח פעולת האדמה א"כ מלת מאדימין שהוא הנשוא והוא תנאי והוא מהפעיל שפירושו שמאדים אחרים א"כ צריך להביט דוקא במזרח לראות אם פועל המערבי תנאו להאדימו וצ"ל שמאדימין בכאן הוא פועל עומד כמו אם יאדימו כתולע וכן בלשון משנה האוג והתותים משיאדימו וכל האדומים משיאדימו מעשרות פ"א מ"ב :

3 שם מ"ד בה"ש דר"י מישך שייך בדרי"ה קמ"ל דשלים כו'. עי' נדה נג דזה פלוגתא דתנאי:

4 רש"י ד"ה שהן כוריים. עמש"כ בכלים פרק ט"ו בס"ד:

5 רד"ה פנים המאדימים אה"מ. כחלון. כצ"ל בכ"ף:

6 רד"ה טהור. אלא בארה של מרים כצ"ל. וק"ל דלענין שהוא טהור מלקבל טומאה מאי איריא דלאו ככלי דמי תיפוק לי דכלי אבנים אין מקבלין טומאה*** :

7 רד"ה בשלמא בסה"ד. למימרא דביהש"מ דר' יוסי לילה הוא כצ"ל:

8 רש"י ד"ה בשני בה"ש. בהעלם א'. בחדושי הגרע"א כתב דכוונתו בכדי לפוטרו מאשם תלוי ע"ש ואנכי תמה דמה יושיענו זה כיון דחטאת בעי ידיעה ודאית בתחלה כדמוכח סוגיא דש"ס לקמן ס"ד ע"א וע"ב וע"ש עוד לעיל מזה פלוגתת ריו"ח ור"ל וא"כ מ"מ יצטרך להביא א"ת ולע"ד כוונת רש"י דהא ע"כ מיירי שעשה מלאכה אחת בשני בה"ש דאל"כ הרי א"י מעין איזו מלאכה עשה ופטור לר' יהושע בכריתות י"ט ומיירי נמי דעשה בשניהם בזמן אחד. ע' תוס' לעיל בריש ע"א ד"ה ספק ומש"כ רש"י לקמן וכגון דעבדי כל בה"ש ל"ד ועמש"כ בעירובין לה: ואת"ל דדוקא קאמר י"ל דכוונתו שבבה"ש גופיה לא היתה לו ידיעה. ור"ל כיון דעשה כל בה"ש למשל שקצר א"כ ע"כ קצר כמה גרוגרות וליחייב אכל גרוגרת חטאת א'. לכן אמר שהיה כל בה"ש בהעלם א' וא"כ אכתי איכא לספוקי דילמא מקצתו מה"י ומקצתו מה"ל ע"ש בכריתות א"ר יוסי כו' שאני אומר מקצת עשה היום כו' וצריך ע"כ לצרופי הב' חצאי השיעורים אהדדי ר"ל דע"ש ודמו"ש. הערה: עיין כריתות ספ"ג בסוגיא דשבתות כגופין דמיין דלפירש"י שם ועי' בחדושי שם פירוש אחר ושכן פירש הרמב"ם מוכח לכאורה דאף בשני מיני מלאכות מצטרפי אהדדי אם עשאן בהעלם שבת אבל זה חידוש גדול ולא אישתמיט חד להשמיענו כזאת ואולי יש לחלק דוק שם בהסוגיא היטב וקיי"ל כחכמים דס"פ הבונה דיש ידיעה לח"ש וקיי"ל לקמן ע"א דכל היכא דחלוקין לחטאות לא מיצטרפי ובשבועות ספ"ב ובכריתות פ"ד פלוגתא אם ידיעות ספק מחלקת לחטאת ולכן כתב רש"י שיהיה בהעלם אחד. ובתו"ח פ"ה מ"ד בכריתות עיות גם הוא כוונת רש"י בזה ואף לפירושו בס"פ הבונה דמשחרית לבה"ע הוה כב' העלמות נ"ל דהיינו דוקא בהעלם שבת. עי' שיטתו בר"פ כ"ג ובזה מתורץ קושיית התוספות שם עליו מהא דכתב אות א' בציפורי כו' ע"ש משא"כ כאן י"ל דמיירי בשגגת מלאכה או שהיה סבור שעדיין יום הוא ודו"ק וע"ש בתוי"ט: בסוה"ע

9 רד"ה והתניא. לפי שכפוף ראשו. ועמש"כ רפ"ו דשקלים בס"ד: